<h1>או"ז שו"ת סימן תשנ"א</h1>
<h2>דף קב.</h2>
ואשר שאלת אדם שיתן נידוניא (אחר בתו) [לחתנו] ויסיר מידו ויתן לאדם אחר להרויח וחתנו דר אצלו אם הוא חייב ליתן מס מאותו כסף וכולם דרים בעיר אחת או לאו וחתנו עדיין לא נשא בתו אלא אירס אותה אם הממון הוא עדיין ברשותו ויש לו ליתן מס אם לאו או אם יש לחתנו ליתן או לאותו שמלוה ומרויח וגם ממה יש ליתן אם משלם או מחצי עד כאן לשונך. כך הוא הדין מכיון שקידשה נתקיימו התנאים הואיל ופירש בשעת השידוכין שאותו ממון הוא שלהם או שפירש לאחר מיכן יצא מרשותו לענין מס ואינו חייב האב ליתן מהם מס כלל אלא המלוה חייב ליתן מס מהממון ואם הוא מלוה הכל לצורך החתן שיהא כל הריוח לצורך החתן חייב ליתן מס מן הכל ואם יש לו למחצית שכר אינו חייב כי אם מן החצי דהא עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון ומשלם מפלגא דמלוה כדברי רבי' שלמה ור' יעקב ז"ל ואם החתן מבני העיר ודר בעיר ורוצה להשתקע שם משלם מן הכל.
